הוא היה מעצב גרפי מבריק, עם לקוחות שחיכו חודשים לעבוד איתו. אבל בכל פעם שעמד לעשות צעד משמעותי – להעלות מחירים, לקחת פרויקט גדול – משהו בו עצר.
"אני פשוט צריך יותר ביטחון עצמי," הוא אמר לי בפגישה הראשונה. אבל כשהתחלנו לחפור פנימה, גילינו סיפור אחר לגמרי.
בילדותו, כסף תמיד היה מלווה בבית בכאב ובאשמה. הוא זכר את אבא אומר לאמא: "אי אפשר להרוויח הרבה כסף ביושר."
הילד הקטן שבו הבין: להרוויח באמת – זה להיות מישהו רע.
אז המוח שלו שמר עליו. כל צעד לכיוון ההצלחה – היה כמו התקרבות לגבול מסוכן.
אחרי ששחרר את האמונה הזו, משהו השתחרר גם בעשייה שלו. פתאום הוא מתמחר בביטחון – והלקוחות ממשיכים להגיע, כי כשהפנים משתנים – גם המציאות מגיבה.
אותו מנגנון פגשתי גם אצל מיכל, סמנכ"לית מוכשרת שוויתרה שוב ושוב על הזדמנויות.
כשהייתה בת 7, היא ניצחה במשחק ריצה עם ואז מישהו אמר לה: "את יותר מדי תחרותית, זה לא יפה אצל בנות."
מאז, היא למדה שדומיננטיות ועוצמה – מסוכנות
רק כשהצלחנו לנקות את הזיכרון הזה, היא החלה לתפוס מקום בלי לחשוש. והיום, היא לא צריכה להתאמץ להיות אסרטיבית – זה פשוט קורה.
אני חיה לוינגר, מטפלת ומאבחנת שמאתרת את השורש הסמוי שמנהל אותך, גם כשאתה לא מודע אליו. בתהליך ממוקד, אנחנו חושפים את האמונה המגבילה, משחררים אותה – ומאפשרים לך לפרוץ הרבה מעבר למה שחשבת שאפשרי.
אם אתה עובד קשה, מוכשר ומנוסה – ובכל זאת מרגיש שאתה דורך במקום – ייתכן שהגבול לא נמצא בחוץ, אלא בתודעה שלך.
וכשמשחררים אותה – החיים זזים.
